Seguinos en las redes

Argentina

מיליי: אנו זוכרים היום את ההתנגדות היהודית בגטו ורשה

Publicada

el

Screenshot_20240513-082532

שלום, צהרים טובים לכולם,
ראשית אני רוצה לחלוק כבוד לליאור רודאיף, ארגנטינאי שמתגורר בישראל, נחטף ונרצח על ידי ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר.
אני רוצה להביע את תנחומיי הכנים למשפחתו, ולבקש את החזרת גופתו כדי שהם יוכלו להיפרד ממנו כפי שצריך, ברוך דיין האמת, לו ולכל קורבנות הטרור האסלאמי בארגנטינה ובעולם.
היום יותר מתמיד, אין שום ספק שמכת הטרור האסלאמי על ישראל ועל העם היהודי אינה בעיה זרה לנו הארגנטינאים, אלא משפיעה עלינו באופן ישיר.
ראשית בגלל ש-21 ארגנטינאים נרצחו על ידי חמאס באותו יום טראגי. 20 ארגנטינאים נוספים נחטפו. והיום, 7 חודשים לאחר הפיגוע, יש לפחות 8 בני ארצנו שעדיין לא ידוע לנו אם הם עדיין בחיים או שהם כבר אינם בין החיים.
שנית, כי כאשר מתנהלת מלחמה בין טוב לרע, בין חופש לדיכוי, בין ציוויליזציה לברבריות, בחירת צד אינה רק אופציה בין מספר אופציות, אלא חובה מוסרית.
היום, אנו נמצאים כאן כדי לזכור את הטרגדיה הגדולה ביותר בתולדות האנושות, אנחנו עושים זאת במסגרת היום שנקרא יום השואה והגבורה, ואני רוצה לעצור ולהדגיש בפניכם את המונח השני, ה»גבורה», מכיוון שאני חושב שהמידה הטובה של הגבורה אצל בני אדם היא ההיפך מהטרגדיה, והיא הדבר היחיד שיכול לגרום ליישרי הדרך לגבור על מי שמבקש לדכא אותם ולשלול מהם את חירותם, ומפני שאני מאמין שבעתות של חושך, כשהשמעת הקול עשויה לעלות ביוקר, וכשהרוב מעדיף להפנות עורף ליושרה בשם הנוחות, קידום המידות זו מצווה וחובה.
אנו זוכרים היום את ההתנגדות היהודית בגטו ורשה, שם נכלאו 300,000 נשמות בתנאים לא אנושיים במשך שלוש שנים על ידי המשטר הנאצי, ולאחר מכן הועברו למחנות ההשמדה, כידוע לכולנו. אנו זוכרים שיום אחד ב-1943, נטלו האסירים את מעט הנשק שהיה להם, ונלחמו במשך 27 ימים. הם נלחמו למען חירותם בתנאים של חוסר שוויון ועם סיכויי הצלחה כמעט אפסיים. הם נלחמו למען חירותם, מטרה צודקת בכל זמן ומקום, והם בחרו למות בלחימה במקום שירצחו אותם.
המאבק לחופש, תמיד חזק מהם, היה אלמנט קבוע בהיסטוריה של העם היהודי וחיזק עבור עם זה רוח גבורה, רוח לוחמת. הדבר הזה עולה בבירור כבר בכתבי הקודש, אפשר לראות אותו ביציאת העם היהודי ממצרים, שנמלט מעול פרעה, והשאיר מאחור את העבדות כדי לחבק את החירות.
זה ברור גם במרד המכבים, כאשר למרות היותם מיעוט מובהק, היותם מעטים מול רבים, חלשים כנגד חזקים, הם הצליחו לגרש את הפולש היווני ולהחזיר את ירושלים. מספר החיילים מעולם לא היה חשוב אלא הכוחות שהגיעו מהשמיים, ונלחמו קרב אחר קרב במשך יותר מ-4,000 שנה. אמנם, גם הפסידו בהרבה קרבות, ולמרות שבית המקדש נחרב פעמיים, העם היהודי המשיך.
והיום שוב, בהיותו תחת איום, מוקף באויבים שחותרים אחר מטרה דומה למטרה של מי שכלאו יותר מ-300,000 נפשות בגטו לפני 80 שנה, מכיוון שכוונת חמאס ב-7 באוקטובר הייתה זהה לזו של הנאצים: לרצוח ישירות ובכוונה אנשים חפים מפשע.
אם הם לא עשו זאת בצורה נרחבת יותר, זה לא בגלל שהם לא רצו אלא בגלל שהם לא יכלו.
היום אנו רואים בעולם, במקביל לאירועים העצובים הללו, הכרה הן בקנאות אסלאמית חסרת סובלנות, והן באנטישמיות על גרסאותיה השונות. וכאילו אין די בכך, אנו רואים כיצד כל התופעות הללו אינן נתפסות על ידי העולם החופשי כדבר הראוי לגינוי נחרץ וחד- משמעי כנדרש, אלא הן נענות באי נוחות ומחוות מעורפלות.
אני מסתכל סביבי, אל שאר מנהיגי העולם החופשי, במיוחד על מנהיגי האומות הגדולות שאמורות להיות עמודי התווך של החופש מבחינה גלובלית, ואצל חלק אני רואה אדישות, ובאחרים פחד לעמוד לצד האמת.
היום העולם שותק, למרות שעדיין יותר מ-100 חטופים סובלים, ובתוכם 8 ארגנטינאים.
שלא לדבר על האנטישמיות הבוטה, שהפכה לדבר שבשגרה בקמפוסים האוניברסיטאיים של מוסדות חינוך האמונים על ההכשרה המקצועית והאנושית של אליטות המערב.
אני מאמין שהגבורה שאנו מדברים עליה רבות, ורוצים לקדם, היא גם הגנה על האמת, אמירת אמת כשסביבנו משתיקים את האמת.
לכן, כאשר העולם שותק, חובתנו לדבר. כי שתיקת הטובים מאפשרת את הברבריות של הרעים. מכיוון שלדבר, להביט נכוחה ולא להעלים עין, למרות הקושי, למרות אי הנוחות לרבים, זו הדרך היחידה להבטיח שהשואה לא תחזור.
ומכיוון שאלוהים לא מתכוון לקבל הצדקות או זיכויים בעת מתן פסק דינו הסופי, לא נוכל לומר לו: לא יכולתי, או לא היה זה הזמן. הוא לא ישפוט אותנו על מה שאנחנו חשבנו, האמנו, או רצינו, אלא על האם עשינו בחיינו את הדבר שנכון היה לעשותו.
לכן לזכור את השואה היום, לזכור את הגבורה ולהוקיע את הטרור האסלאמי זאת חובה. מכיוון שללא גיבורים אנו חסרי הגנה מול לילה שהחשכה שבו הולכת ומעמיקה, שהחשיכה שבו הולכת ומתארכת.
לסיום, אני רוצה להודות למרסלו מינדלין, ל-חורחה קנובלוביץ ושאר האחראים של ה-DAIA ולמוזיאון השואה על ארגון אירוע זה והזמנתי להיות חלק מהטקס הזה, בתקופה כה קשה עבור העם היהודי שדורשת מכולנו לעבוד יחד, גב אל גב.
אני גם רוצה לומר לכם שארגנטינה היא ידידה היסטורית של העם היהודי. היינו המדינה הראשונה באזור שהכירה בקיומה של מדינת ישראל והיום אנו גאים בכך שיש לנו את הקהילה היהודית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית והעשירית בגודלה בעולם.
סבלנו יחד עם הקהילה היהודית מההתקפות הפחדניות של ממשלת איראן, לא רק נגד הקהילה היהודית-ארגנטינאית, אלא נגד העם הארגנטינאי כולו, שרק בגין התעקשותם היום של מחפשי האמת, מתחילים הדברים שבוצעו לפני שלושה עשורים להיות ברורים יותר.
לכן, בהתאם להיסטוריה שלנו ולמה שאנחנו רואים כנכון, אנו מאשרים היום את רוח הידידות ושיתוף הפעולה עם מדינת ישראל ומציעים את מועמדותה של ארגנטינה לנשיאות הבינלאומית של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה – מוסד שערכו מקבל משנה תוקף ודחיפות יום יום. בתקופה אפלה, שבה שאר העולם מפנה עורף לישראל, תמצאו אותנו לצידכם, עומדים איתנים, תמיד.
לבסוף ברצוני לסיים עם מכתב של הרב שמשון רפאל הירש, שנראה לי רלוונטי מאוד לרגעים אלו שאנו חווים כעת, ואשר צריך להיות לפנינו בכל יום בחיינו.
מכתב זה אומר: «מי שמשוכנע שדעותיו אמיתיות וצודקות, חייב להביע אותן ללא הרף, ובכל הזדמנות, בגילוי לב, ובלי להתחשב במידת התמיכה שיש לו, או ברמת ההתנגדות שיפגוש, כי רק לשקר דרושים תומכים כדי להצליח, לשקר דרושה סמכות המספרים, כדי למלא את מה שחסר לו בצדקת טיעונו. האמת לעומת זאת, תמיד תנצח בסופו של דבר, אפילו אם הדבר ייקח זמן. אצילות אמיצה וטהורה, הנאמרת עם כל אש ההתלהבות של השכנוע, ועם כל הבהירות של המודעות הבטוחה, שוב ושוב ובכל הזדמנות, בסופו של דבר תשיג את הכבוד וההערכה, אפילו של אלו שאינם מוכנים לקבלה ,האמת היחידה שהלכה לאיבוד בלי כל אפשרות להחזירה, היא אותה אמת שאין למחזיקיה אומץ לדבר בגילוי לב בעבורה, האמת לא הובסה מעולם מכוח ההתנגדות, היא הובסה רק כשחבריה היו חלשים מכדי מלהגן עליה.
תודה רבה

Argentina

El Gobierno argentino expresó su “preocupación” por la solicitud del fiscal de la Corte Penal Internacional de arrestar a funcionarios israelíes

Agencia AJN.- “Argentina considera equivocada y rechaza la equiparación que realiza el Fiscal entre autoridades legítimas de un Estado democrático con líderes de una organización terrorista responsable de crímenes brutales”, expresó un comunicado de Cancillería.

Publicado

el

Por

WhatsApp Image 2024-04-12 at 11.38.26 AM
Milei visitó junto al presidente israelí un kibutz arrasado por Hamás

Agencia AJN.- El Gobierno argentino expresó su “preocupación” por la decisión del fiscal de la Corte Penal Internacional de solicitar el arresto de funcionarios del funcionarios israelíes, entre ellos el primer ministro Benjamín Netanyahu.

En un comunicado de Cancillería, Argentina consideró “equivocada y rechaza la equiparación que realiza el fiscal entre autoridades legítimas de un Estado democrático con líderes de una organización terrorista responsable de crímenes brutales”.

“Asimismo, la decisión pone en cuestión el derecho a la legítima defensa que ejerce Israel, reconocido por el Derecho Internacional y que Argentina reivindica”, continuó el comunicado.

“El fiscal parece haber ignorado el trabajo de los tribunales israelíes abocados a las investigaciones de los hechos que se le atribuyen, así como no haber dado oportunidad al sistema judicial local de realizar su tarea con todas las garantías del caso”, agregó.

Finalmente, el Gobierno argentino estimó que la actitud del fiscal “no contribuye a mejorar la situación en el conflicto y, por el contrario, agrega obstáculos a los esfuerzos para conseguir la liberación de los rehenes aún en manos de Hamás, la llegada de ayuda humanitaria y una solución de largo plazo a la crisis”.

Seguir leyendo

Argentina

La Organización Sionista Argentina expresa su profundo repudio a la orden de arresto contra el primer ministro y el ministro de Defensa de Israel

Publicado

el

Por

Netanyahu-Gallant-150×150

Agencia AJN.- La Organización Sionista Argentina expresa su profundo rechazo y repudio a la orden judicial de arresto dispuesta por el Fiscal Jefe de la Corte Penal Internacional, Karim Khan, contra el Primer Ministro y el Ministro de Defensa del Estado de Israel Benjamin Netanyahu y Yoav Gallant.

La acusación de crímenes de guerra y crímenes contra la humanidad contra Israel confirma un libelo carente de toda seriedad y sustento. Pareciera que el fatídico 7 de Octubre de 2023 hubiera sido borrado del calendario de las entidades internacionales y que el grupo terrorista Hamas nunca hubiera roto el cese de fuego ni arremetido con brutalidad inhumana cometiendo unas de las barbaries documentadas más sangrientas de estos tiempos.

El Estado de Israel es un ejemplo de democracia, libertad y protección de los derechos humanos así como las IDF son un ejército que posee una moralidad que supera a cualquier otro.

La hipocresía de la Corte Penal Internacional y de otros Organismos internacionales es inconmensurable. Tratar a terroristas asesinos y criminales en el mismo plano de dos funcionarios representativos de un estado democrático y que actúan en el marco del derecho internacional es producto de un prejuicio de los más añejos que existen: La Judeofobia Antisionista.

A pesar de la absoluta ausencia de moralidad y la oscuridad de las entidades que debieran ser el faro que ilumine el camino del bien, desde nuestra entidad seguiremos apoyando plenamente al Estado de Israel, su derecho a existir y a defenderse. Además, seguiremos denunciando a todos aquellos que promuevan, utilizando sus cargos en organizaciones internacionales con supuesto reconocimiento, todo lo contrario.

Con Israel, contra la hipocresía y por la paz.

Seguir leyendo

Más leídas

WhatsApp Suscribite al Whatsapp!